תוכן

קלג) וסוד הענין הוא, שכבר ביארנו שיעור דרישא דאו"א, נמשכין עד רישא דכתפין, בגין למעבד ממוחין דיליה למוחין דז"א. וצריך להבין, למה נמשכין עד האחור, ולא באמצעות הראש מלמעלה, או דרך פנים. וגם מציאות ז"א הוא, מטבורא דלבא דא"א, כי כל השאר מאו"א, וא"כ עד הלב היו צריכין להמשך, ולא עד רישא דכתפין, כי אין שם מציאות הז"א. גם באדרת נשא דף ק"מ ע"א, אמר כי תלת מוחין דהוו בז"א, וחד מוחא שקיט על דורדייא דז"א, ומתחברים כחדא, כמו שביארנו לעיל. אך סוד הענין, עם מה שכבר ביארנו, כי כבר ביארנו, סוד שני עטרין גניזין, שהם מוחין דז"א, הם סוד רישא דכתפין דז"א. גם ביארנו, כי הם ד' מוחין, ואחר כך נכללים בג' מוחין לבד. ולכן נמשך סוד ההיא קוצא דשערי, דרך אחוריים, בעורף הראש דז"א, אשר שם סוד הדעת דז"א, שהם שני עטרין, שהם שני כתפיים דא"א, ועד שם מגיעים אותם שערות דא"א, והם מאירים שם מכח המוחא דיליה דא"א, ומכה שם באורו, ואז מתנוצץ אור המוחין דבגו חלל דגולגלתא דז"א ונוקביה אורם, ויוצאים מכנגד העורף במצחא דילה ולכן כל תלת הני שארי דא"א הם מהאחור, כדי שיתנוצץ האור מכנגדן לחוץ במצח, על ידי הכאתו שם בעורף, ואז מאירים בחוץ, אור הד' מוחין פנימיים, מה שהיו בפנים ג' לבד, עתה הם ד', מחמת האור הניתוסף ע"י אותם שערות דמוחא